<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשי"ב</h1>
<h2>דף נו.</h2>
והתנן יין משיקפה. קיפוי ושלייה הכל אחד. ולשון השולה כמו השולה דגים מן הים. ובמס' ביצה רשב"ג אומ' אף מדיח ושולה. תרצה נמי להך קמייתא יין משירד לבור ויקפה. וחסורי מחסרא היא. ר' עקיבא דאמ' משיקפה ה"ק משיקפה בחבית. ותיפשוט דקיפוי דחביות קאמ'. (אסתמא) [וסתמא] דמתני' רבנן היא. וכן נמי בהשוכר את הפועלים באתרא דהוה נגיד מקפא והשתא דתני רב זביד כו' אפי' תימ' לא נתפתחו חביותיו לבור (דאמרי') [דאמרו] ליה לא הוו ידעי דמישלי. הרי משמ' דשולה זה הקיפוי אחר שניתן בחביות או בבור והכל אחד. אלא מתני' דקתני אין עושין יין נסך עד שירד לבור. ובעל כורחינו הואיל וקתני מה שבגת מותר ש"מ דקודם קיפוי נמי קאסר. דאי לאו הכי משכחת לה דזימנין מה שבבור מותר. אלא ש"מ דמתני' קאסרה לאלתר בירידתו לבור ואין לך היתר עוד אלא מה שבגת. ולרבה דלא שני ליה.
